השבוע נפטר מאיר ישראל. הוא היה מתופף אגדי, ותמיד היה קל לזהות את השיער האפור-לבן המתנופף שלו מאחור על התופים. אם אני לא טועה, אני זוכרת אותו אפילו מהשידורים של זהו זה... אבל גם אם טעיתי בזה, הוא ללא ספק היה שם בהמון מקומות אחרים - תמוז, שלמה ארצי וללא ספק השאיר חותם משמעותי. איך זה קשור לענייננו? בבית העלמין במורשה, שבו אני עורכת טקסי הלוויה רבים, יש צוות מקומי של חברה קדישא. זה צוות שאחראי לקבורה ולטקסים הדתיים ותומך גם בטקסים האזרחיים בחפירת הקברים ועזרה בהורדת הארון. עם השנים, הכרנו...

היו ימים עם ממשלות אחרות... זה היה ב-1996. היינו אחרי רצח רבין, פרס היה בשלטון, עד ש... אתם יודעים. ולא לשם כך התכנסנו. אבל ברגע ההוא, העבודה ומרצ היו יחד בשלטון, אמנון רובינשטיין היה שר החינוך, שולמית אלוני שרת המדע, שמעון שיטרית היה שר הדתות. שני חברי כנסת ממרצ, דדי צוקר ובני טמקין, יזמו את " חוק הקבורה האזרחית ". החוק קבע, שבזמן שיפוץ חלקה דתית, יש להקצות 10% לחלקה אזרחית. החלק המדהים באמת הוא, שהוא הזה קיים עד היום. מי היה מאמין? ובזכותו קמו חלקות רבות ברחבי הארץ. גם ברמת השרון הוקמה...

השבוע אנחנו מציינים שלוש שנים לקבורה הראשונה בחלקה האזרחית ברמת השרון. ביצענו קבורות אזרחיות לפני כן בחלקה הדתית, וכשדודי הלך לעולמו, ביקשנו רשות מיוחדת לקבור אותו בחלקה האזרחית שעמדה עד אז שוממה. קיבלנו אישור, ומאותו הרגע - הסכר נפתח ולא עצרנו מעולם (אז עוד הייתי חלק מעמותת "מנוחה נכונה רמת השרון" ולכן "אנחנו". נפרדנו מאז, בחרתי להצטרף לעירייה שנכנסה לניהול החלקה, והעמותה בחרה להישאר בצד). אחד המשפטים המפורסמים שהיו לדודי היו: "אני? אני רק מחבר קצוות". הוא היה אומר את זה כשעשה דברים יפים...