היא התקשרה אליי בצהרי יום חמישי. לא דיברנו חודשים, אבל כבר ב"שלום" שלה שמעתי את השלום־שקרה־מאוד־משהו־לא־טוב .יש "שלום" של קפה, יש "שלום" של רכילות. זה היה השלום של: “בואי”. בערב כבר ישבתי איתה ועם המשפחה במטבח. זה היה ערב ארוך, עמוס, מבולגן: טלפונים, פיצה, נכדים שבאים והולכים, ובין לבין גם תכנון טקס. התחזית למחר? גשום. מאוד גשום. כל נובמבר היה קיצי, חמים ומלטף - עד שהגיע אותו שישי והחליט לתפוס עמדה: מבול תנ"כי, גרסת הדור החדש . ועדיין, המשפחה רצתה שישי. אני, בלב מעט חושש, הסכמתי. אך מכיוון...

זה התחיל בהודעה באמצע יום כיפור. ליאת מבית הספר, שאלה אותי אם אני "שומרת חג", והבנתי שמשהו קרה. "גידי נפטר," אמרה לי, "ואנחנו מחפשים...

אני עורכת טקסי הלוויה כבר שלוש שנים. תמיד חשבתי שאני משנה, מחדשת, עושה הכל אחרת. ועדיין – ההלוויה הזו הייתה שונה מכל קודמותיה. כשנולד הבן...