האמת שהתנ"ך הזה לא משעמם כמו שחשבתי...

כל סנדלרית טובה, הולכת יחפה...

לא פעם, אנחנו ההורים מדמיינים לילדים שלנו דרך מסוימת - והם בוחרים אחרת. זה לפעמים מתסכל, לפעמים מצחיק וגם מלמד הרבה. בעיקר שיעור בצניעות.

אימרי הוא הבן הצעיר שלי. בנובמבר הוא בר-מצווה. הוא בחר לעשות תהליך בבית הכנסת הרפורמי ולא תהליך חילוני עם אמא או אחד/ת מחבריה/חברותיה הרבנים/ות החילוניים/יות. כי ככה האחים הגדולים שלו עשו (אבל אז עוד הייתי בהייטק... ולא ידעתי שיש כזה דבר רבנים חילונים...). שוין. אז בינתיים, אני לומדת ליהנות מהמסע הזה עם אימרי, מקשיבה ומחדדת לעצמי מה הייתי עושה אחרת בתהליך שאני אעביר, וגם מתכננת במקביל תהליך בר־מצווה חילוני לגמרי, כי מי אמר שחייבים לבחור רק דרך אחת?

עד עכשיו ישבנו בקורס בר המצווה הרפורמי, ושמענו סיפורים היסטוריים כאלה ואחרים, אני נהניתי מאוד, הוא קצת פחות. השבוע קיבלנו שיעורי בית לקרוא את הדרשה שלו ולסכם בחצי עמוד. היה לו קשה ממש לגשת לזה.

פרשת תולדות. יעקב ועשו, נזיד עדשים, גניבת הברכה מיצחק. ניסיתי לעזור, קראנו יחד, ו"ביארתי" כל משפט כדי לוודא שהוא מבין, כמובן שמדי פעם שוחחנו על מה שאנחנו בעצם קוראים פה - יעקב "אבינו", הנחשב, המיוחד, ה"קדוש", מתחמן, מרמה, את אחיו?!? את אבא שלו?!? ומי שדוחפת לזה בכל הכוח זו... אמא שלו - רבקה "אמנו"?!?

שוחחנו על מוסר, על משפחה שבה הורה מעדיף ילד אחד על האחר, נהנינו למצוא בכתובים אזכור ל"מאה שערים", "באר שבע" ואפילו "בארי". בהדרגה קלטתי, שבמקום להקשיב לאמא חופרת, הילד ממשיך לקרוא לבד...

את הסיכום הוא כבר כתב בעצמו, הוא מתחיל במילים "יעקב דפק את עשו"... ;-)

אני מניחה שיהיו עוד גרסאות לדרשה לפני שנצא לדרך, אבל שמחה שיצרתי לפרטי שלי חוויית תנ"ך מוצלחת לסיפתח...

איך הייתה חוויית הדרשה לבר מצווה שלכם? יש סיפורים מעניינים? שתפו!

(תחזיקו אצבעות... בקרוב סיפורים על תהליך בר-מצווה חילוני לגמרי, שעוסק באבולוציה של החילונות, ובימים אלו ממש בתהליכי בנייה עבור נער עם אג'נדה מהודקת!...)